השטן לובשת פראדה 2

יש רגע כזה אחרי שיוצאים מאולם הקולנוע שבו האורות עוד קצת מסנוורים, ואתה מנסה להבין אם מה שחווית היה המשך טבעי לסרט שהפך לקאלט או מהלך ציני שמנסה ללחוץ שוב על אותם כפתורים מוכרים. כך בדיוק מרגיש “השטן לובשת פראדה 2” – סרט שמחזיר אותנו לעולם האופנה הניו־יורקי עם אותה חדות לשונית, אבל עם שכבת עייפות קלה שמסרבת להתעלם ממנה.

בימוי ושפה קולנועית

הבימוי ממשיך את הקו המלוטש והאסתטי שמזוהה עם הסדרה, אבל הפעם נדמה שיש ניסיון מודע להרחיב את העולם מעבר למגזין ולמסדרונות המבריקים. יש יותר נשימה, יותר מרחבים פתוחים, ולעיתים גם פחות דיוק רגשי. הבחירה הזו מעניינת אמנותית, אבל לא תמיד אחידה – חלק מהסצנות מרגישות כמו פרסומת יוקרה ארוכה מדי, בעוד אחרות מצליחות לייצר רגעים חדים של ביקורת על תעשיית האופנה עצמה.

משחק ודמויות

המשחק הוא עדיין לב הסרט. הדמויות האייקוניות חוזרות עם נוכחות בוגרת יותר, שמביאה איתה גם עומק וגם שחיקה. יש רגעים שבהם הכימיה בין הדמויות המרכזיות מצליחה להצית מחדש את מה שהפך את הסיפור המקורי לכל כך בלתי נשכח, אבל יש גם תחושה שחלק מהקונפליקטים כבר נאמרו בעבר, רק בעטיפה חדשה. הדמויות החדשות שנכנסות לעולם הזה מוסיפות רעננות נקודתית, אך לא תמיד מקבלות מספיק זמן מסך כדי להפוך למשמעותיות באמת.

האווירה והחוויה

האווירה הכללית נעה בין נוסטלגיה נוצצת לבין ניסיון לעדכן את השפה התרבותית של הסרט לעידן שבו עולם האופנה כבר לא מתנהג כפי שהתנהג בתחילת שנות האלפיים. הסרט שואל שאלות על כוח, תדמית ומחיר ההצלחה, אבל לעיתים בוחר לענות עליהן בצורה מעט בטוחה מדי. ועדיין, יש בו קסם – כזה שמגיע לא מהעלילה אלא מהעולם עצמו, מהקצב, ומהתחושה שאתה שוב בתוך מכונה אסתטית משומנת היטב.

מה אומרים המבקרים מול הקהל

ביקורות מוקדמות נוטות להיות מפוצלות: חלק מהמבקרים טוענים שמדובר בהמשך אלגנטי שמכבד את המקור ומוסיף לו שכבות של פרשנות על תעשיית המדיה המודרנית, בעוד אחרים רואים בו מוצר נוסטלגי מדי שמתקשה להצדיק את קיומו מעבר לרגש הקהל. הקהל, לעומת זאת, נראה הרבה יותר סלחני – יש התלהבות מהמפגש המחודש עם הדמויות האהובות, גם אם לא כל הסיפור עומד באותו סטנדרט של חידוש.

למי הסרט מתאים וציון

הסרט מתאים בעיקר לצופים שמחוברים לעולם של “השטן לובשת פראדה” המקורי ומחפשים חזרה אל הדינמיקה, הסגנון והטון האירוני שלו, גם אם לא בהכרח לעומק עלילתי חדשני. פחות יתאים למי שמצפה לדרמה חדה ומפתיעה באמת או למהפכה קולנועית. ציון סופי: 7 מתוך 10.